איך לבחור מברגה נטענת – מדריך טכני
החלטתם לקנות מברגה, אחד מכלי העבודה השימושיים והרב-גוניים ביותר שיש, ולכן פריט חובה בכל ארגז כלים. אתם מעיינים בפרסומות ונתקלים בכל מיני מונחים. את חלקם אתם כנראה מכירים – כולם יודעים מה זה וולט, נכון? – אבל יש סיכוי טוב שחלק מהמונחים זרים לכם לחלוטין. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, כדי לנסות ולהטיל קצת אור על המונחים הטכניים, כדי שתוכלו לבחור בצורה טובה יותר את המברגה הנטענת המתאימה לכם.
מצמד- למה זה טוב?
לא נתפלא אם המושג מצמד (קלאץ’) מזכיר לכם את ימי לימוד הנהיגה, ואתם תוהים מה הקשר שלו למברגות. ובכן, התשובה פשוטה – רוב המברגות המודרניות (להבדיל ממברגות אימפקט – ראו הכתבה באתר זה על ההבדל בין מברגה רגילה למברגת אימפקט לחצו כאן) כוללות מנגנון מצמד, שהוא למעשה מנגנון המגביל אוטומטית את כח הסגירה שהמברגה מפעילה. למה זה טוב? כדי למנוע נזק לברגים אותם סוגרים (“מחיקה” של ראש הבורג או אף שבירה שלו) וכדי למנוע מצב בו הבורג נסגר חזק מדי וגורם נזק לקיר או לרהיט. ככל שיש למצמד יותר דרגות, כך ניתן לבחור את עוצמת הסגירה בצורה מדויקת יותר. כאשר מבריגים בורג ומגיעים לכח הסגירה שנקבע, מנגנון המצמד פשוט יגרום להחלקה, והבורג יפסיק להסתובב תוך שהמברגה מייצרת צליל חזק. כמובן שיש גם מצב “נעילה”, שמבטל את המצמד לעוצמת סגירה מקסימאלית או לטובת שימוש במברגה כמקדחה.
מהו מומנט, ואיך הוא קשור לברגים?
אחד הנתונים שמופיעים בדרך כלל במפרט של מברגות הוא נתון מומנט, המופיע כמספר ולידו האותיות Nm. לדוגמא, במברגת מקיטה מדגם DDF453RYE מופיע הנתון 42Nm. אך מה משמעות הנתון הזה? האותיות Nm הן קיצור למושג “ניוטון-מטר”, יחידה המשמשת למדידת מומנט-פיתול. כך שלמעשה הנתון הזה מבטא כמה כוח סיבובי מסוגלת המברגה להפעיל לטובת סגירת/פתיחת אומים וברגים, הברגת ברגים לתוך עץ/פלסטיק או סיבוב מקדח. ככל שנתון המומנט גבוה יותר, כך תוכל המברגה להתמודד עם משימות קשות יותר – הברגת ברגים ארוכים יותר לתוך עץ קשה יותר, למשל, או קידוח במתכת עם מקדח בקוטר גדול יותר. לכן ברור כי ככל שהמספר גדול יותר – כך עדיף. אולם צריך לקחת בחשבון כי פעמים רבות כדי להשיג את הכח הגדול יותר, נדרשת מברגה גדולה ויקרה יותר, שעשויה להיות פחות נוחה לשימוש – ופחות נוחה לכיס. כך שכדאי לחשוב מה הן העבודות שאתם צפויים לעשות עם המברגה, ולבחור מברגה שתספיק לצורכיכם – עם “ספייר” קטן. כדי לתלות מדפים ותמונות בבית, להרכיב ארונות ולקדוח חורים מדי פעם בעץ או פלסטיק, אפשר להסתפק במברגה בעלת נתון של הנע סביב 25 ניוטון-מטר. אולם למי שדורש מהמברגה שלו להתמודד גם עם פתיחת ברגים ואומים " עקשניים", קדיחת חורים גדולים בעץ או מתכנן לבנות דק בחצר, מומלץ לבחור במברגה נטענת עם נתון גבוה יותר, ואולי אף במברגת אימפקט. מומלץ להתייעץ עם המוכר בחנות – וחשוב לבחור חנות גדולה ו-ותיקה, בה יש סיכוי טוב יותר למצוא אנשי מכירות מנוסים וידענים – שידעו להתאים את העוצמה הנדרשת למשימות.
מהירות סיבוב
העבודה של מברגה נטענת היא, כמובן, לסובב דברים. לכן טבעי להניח שכמה שיותר מהר – יותר טוב. אולם הנחה זו אינה מדויקת. מהירות גבוהה מדי מקשה על עבודה מדויקת, ועשויה לגרום נזק מצד אחד, ומצד שני חוקי הפיזיקה קובעים כי מהירות באה על חשבון כוח. מברגה עם הספק נתון יכולה או לסובב משהו מהר, או לסובב אותו חזק… לכן במברגות רבות ניתן לבחור בין מספר מהירויות – אתם יכולים לחשוב על כך כעל הילוכים ברכב. עבור עבודות הברגה בהן נדרש בדרך כלל כח וכמעט תמיד דיוק, עדיף לבחור ב"הילוך נמוך", שיאפשר הברגה מדויקת, שתקטין את הסיכוי לנזקים. עבור עבודות קידוח, בהן נדרשת לפעמים מהירות גבוהה (שימו לב שבמקרים מסוימים, למשל בקידוח במתכת, מהירות גבוהה מדי עלולה להרוס את המקדח), עוברים ל"הילוך הגבוה".
פוטר אוטומטי
כמעט בכל המברגות היום נעשה שימוש ב"פוטר" – החלק שתופס את הביט/מקדח – אוטומטי. השם קצת מטעה – הפוטר לא יתחבר אוטומטית לביט או למקדח, אבל בניגוד לפוטר “רגיל”, הוא לא דורש כלי מיוחד, שפותח ומהדק אותו, כדי להחליף אביזר. זה מקל ומפשט כמובן את החלפת האביזרים, והופך אותה למהירה בהרבה.
עוד נתון שמופיע לפעמים בהקשר של הפוטר הוא הקוטר שלו. המשמעות היא בעצם מה הקוטר המקסימאלי של אביזרים בהם ניתן להשתמש עם המברגה. במברגות קטנות יהיה מדובר בדרך כלל בקוטר של 10 מ"מ, בעוד במברגות גדולות וחזקות יותר ניתן למצוא לא פעם פוטר בקוטר 13 מ"מ ויותר .
